ניתוח קטרקט הוא ההליך הכירורגי הנפוץ בעולם. הוא אורך בדרך כלל כרבע שעה, מתבצע בהרדמה מקומית בטיפות, והמטופל חוזר הביתה באותו יום. ובכל זאת — זה ניתוח, ויש בו החלטה אחת משמעותית שכדאי להבין לפניה: בחירת העדשה.
מה בעצם קורה בעין
בתוך העין יש עדשה טבעית ושקופה שממקדת את האור על הרשתית. עם הגיל היא מתעכרת בהדרגה, והראייה נעשית מטושטשת, דהויה, ורגישה לסנוור. זהו קטרקט. אין טיפול תרופתי שמחזיר את השקיפות — הפתרון היחיד הוא החלפת העדשה.
מתי מנתחים
אין מספר קסם. ההחלטה אינה מבוססת על דרגת העכירות אלא על מידת ההפרעה לחיים. אם הקריאה נעשתה קשה, אם הנהיגה בלילה מסנוורת, אם הפסקת פעילויות שאהבת — הגיע הזמן לדבר על ניתוח.
יש מצבים שבהם ממתינים פחות: קטרקט שמתקדם מהר, קטרקט שמונע מעקב אחר מחלת רשתית קיימת, או קטרקט שגורם ללחץ תוך-עיני מוגבר.
לפני הניתוח: המדידות
זהו שלב שקוף למטופל אך קריטי לתוצאה. מודדים את אורך העין ואת עקמומיות הקרנית, ומתוך זה מחשבים את העדשה שתושתל. נעשית גם בדיקת רשתית מלאה, לעיתים בעזרת בדיקת OCT, כדי לוודא שאין ממצא שישפיע על התוצאה.
נקודה שחשוב להבין: קטרקט וראייה ירודה אינם תמיד אותו דבר. אם קיימת גם מחלת רשתית, הניתוח ישפר את הבהירות — אך לא בהכרח את חדות הראייה. שיחה כנה על הציפייה הזו לפני הניתוח חשובה יותר מכל טכנולוגיה.
ההחלטה המשמעותית: סוג העדשה
העדשה המושתלת נשארת בעין לכל החיים, והבחירה בה קובעת איך תראה מכאן והלאה.
עדשה מונופוקלית — ממקדת למרחק אחד, בדרך כלל רחוק. הראייה למרחק חדה, ולקריאה נדרשים משקפיים. זו העדשה הנפוצה ביותר והאיכות האופטית שלה מצוינת.
עדשה מולטיפוקלית או EDOF — מאפשרת ראייה בכמה מרחקים ומפחיתה את התלות במשקפיים. המחיר: חלק מהמטופלים מדווחים על הילות סביב אורות ועל סנוור בנהיגה לילית, ואיכות הראייה בתאורה חלשה עשויה להיות פחותה. היא אינה מתאימה לכל אחד — במיוחד לא למי שיש לו מחלת רשתית.
עדשה טורית — מתקנת אסטיגמטיזם (צילינדר). מתאימה למי שיש לו צילינדר משמעותי, ואפשר לשלב אותה עם שני הסוגים.
מונופוקלית
- מרחקי מיקוד: אחד, לרוב רחוק
- משקפיים: נדרשים לקריאה
- צילינדר: אינה מתקנת
- מתאימה במיוחד: לרוב המטופלים
מולטיפוקלית / EDOF
- מרחקי מיקוד: כמה מרחקים
- משקפיים: תלות מופחתת משמעותית
- צילינדר: אינה מתקנת, אלא אם משולבת
- תופעות אפשריות: הילות סביב אורות, סנוור בנהיגה לילית
- פחות מתאימה: למי שיש מחלת רשתית
טורית
- מרחקי מיקוד: לפי הסוג שנבחר
- צילינדר: מתקנת
- מתאימה במיוחד: לצילינדר משמעותי
הניתוח עצמו
ההרדמה מקומית, בטיפות, ולעיתים בתוספת הרגעה קלה. אין הרדמה כללית ברוב המקרים. המטופל ער, לרוב לא מרגיש כאב, ורואה אור ותנועה.
דרך חתך זעיר של כשני מילימטרים מוחדר מכשיר שמפרק את העדשה העכורה בגלי אולטרסאונד ושואב אותה. במקומה מושתלת העדשה החדשה, מקופלת, שנפרסת בתוך העין. החתך לרוב נסגר מעצמו ללא תפרים.
ובניתוח בלייזר? לייזר מבצע חלק מהשלבים בדיוק ממוחשב. הוא מוסיף דיוק בשלבים מסוימים, אך במחקרים התוצאה הסופית דומה לזו של הניתוח הרגיל ברוב המקרים. זו אינה טכנולוגיה שמייתרת שיקול דעת — היא כלי נוסף.
אחרי הניתוח
רוב המטופלים מבחינים בשיפור כבר ביום-יומיים הראשונים, אך ההתייצבות המלאה אורכת מספר שבועות. הטיפות ניתנות למשך כמה שבועות ויש להקפיד עליהן.
מה שכדאי להימנע ממנו בשבועות הראשונים: שפשוף העין, בריכה וים, הרמת משאות כבדים, ואיפור עיניים. מרשם למשקפיים חדשים נקבע רק לאחר ההתייצבות.
סיכונים
הניתוח בטוח מאוד, אך כמו בכל ניתוח קיימים סיכונים. הם נדירים, וחשוב להכיר אותם: זיהום תוך-עיני, בצקת במרכז הראייה, והיפרדות רשתית — שכיחה מעט יותר אצל מי שיש לו קוצר ראייה גבוה.
סימנים שמחייבים פנייה מיידית אחרי הניתוח: כאב חזק ומתגבר, ירידה פתאומית בראייה, אדמומיות מתגברת או הפרשה מהעין.
קטרקט משני — ולמה זה לא באמת קטרקט
חודשים עד שנים אחרי הניתוח, חלק מהמטופלים חווים טשטוש מחודש. לרוב אין זו חזרה של הקטרקט — העדשה המושתלת אינה מתעכרת. מדובר בהתעבות של הקופסית שמאחוריה.
הטיפול הוא לייזר YAG המבוצע במרפאה, אורך דקות ספורות, אינו כרוך בחתך, והשיפור מורגש כמעט מיד.